מי שעומדים בפני גירושין חשוב שידעו כי הסמכות לפסוק בנושאי נישואים וגירושין נתונה אך ורק לבית הדין הרבני וגירושין יכנסו לתוקפם רק לאחר קיום טקס גירושין ברבנות (טקס במהלכו מוסר הבעל גט כריתות לאשתו והיא מצידה מקבלת גט זו).
ישנם זוגות אשר היו מעדיפים לוותר על הסממנים הדתיים ולהתגרש ללא צורך בעירוב הרבנות, לעיתים מדובר בזוגות אשר נישאו נישואים אזרחיים בחו”ל במיוחד כדי להימנע מפניה לרבנות. זוגות כאלה נאלצים להשלים עם העובדה שגם הם יצטרכו לעבור הליך גירושין ברבנות.
הרבנות, בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה
בקרב הציבור קיימת אי בהירות באשר לתפקידיהם של הרבנות, של בית הדין הרבני ושל בית המשפט לענייני משפחה בהליך גירושין. בפסקאות הבאות תמצאו הסבר קצר שמטרתו לעשות סדר בדברים.
ככל שהדבר נוגע לגירושין, בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה הן שתי ערכאות, אזרחית ודתית, המוסמכות לדון בנושאים שונים הקשורים לגירושין כגון משמורת והסדרי ראיה, מזונות ילדים ועוד. מצב זה של “כפל סמכויות” הוא הגורם לתופעת “מרוץ הסמכויות” המניעה בני זוג למהר ולפתוח תיק גירושין בערכאה מסוימת במטרה לחייב את בן הזוג השני להתדיינות בפני ערכאה זו דווקא.
בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני שניהם מוסמכים לאשר הסכם גירושין המהווה חוזה המחייב את הצדדים מרגע שאושר וקיבל תוקף של פסק דין. אולם כדי להירשם כגרושים במשרד הפנים אין די בהסכם גירושין תקף, ככל שמדובר בבני זוג ששניהם יהודיים אין מנוס מפתיחת תיק גירושין ברבנות וקיום תהליך גירושין ברבנות, תהליך המסתיים בטקס גירושין, טקס דתי הלכתי במהלכו מגרש הבעל את אשתו.
חשש בלתי מבוסס
המילים רבנות גירושין מעוררות אצל יהודים חילוניים רבים, אולי אצל נשים במיוחד, חשש. לעיתים קרובות לאחר תום טקס הגירושין ברבנות מסתבר שחשש זה היה בלתי מוצדק וכי העניין כולו לא היה כה נורא.
כחלק מן הליווי משפטי המסור שאנו מעניקים למי שמצויים בהליכי גירושין עורכי הדין במשרדנו מקפידים לתדרך את לקוחותיהם בכל הצפוי להתרחש בכל שלב ושלב כולל כשהם נדרשים להתייצב בפני פוסקי בית הדין הרבני גירושין ובפני הרבנים המנהלים את טקס הגירושין ברבנות.
היכרות מוקדמת עם כל הכרוך בקיום טקס גירושין עלפי ההלכה היהודית מוציא את העוקץ מן המעמד בבוא העת לקיימו. כך בית דין רבני גירושין כבר אינו מטיל מורא ומי שהליך הגירושין שלהם התנהל כולו בבית המשפט לענייני משפחה יכולים אפילו לחוש הקלה מסוימת כאשר הם נדרשים להתייצב גם ברבנות בידיעה כי החלק המורכב כבר מאחוריהם וכל שנותר הוא אקט טקסי דתי.
