על אפוטרופסות, משמורת, והסדרי ראייה

כאשר בני זוג שהם גם הורים מוצאים את עצמם מתגרשים, נשאלת השאלה כיצד לאפשר לילדיהם המשותפים לשמור על שיגרה הכוללת קשר איכותי ויציב עם שני ההורים, כל זאת תוך שההורים כבר לא חולקים חיים משותפים בכלל ובית משותף בפרט. על הקשר של שני ההורים עם ילדיהם לאחר הגירושים – במאמר שלפניכם.

אפוטרופסות

אפוטרופסות הינה הזכות של הורה להיות המייצג של ילדו הקטין ולקבל החלטות להן השפעה מרחיקת לכת על האופן בו יתנהלו חייו.
כעקרון כל הורה ביולוגי הינו האפוטרופוס הטבעי של ילדיו, ישנם יוצאים מן הכלל דוגמת הורים אשר מסרו את ילדיהם לאימוץ, אז ההורים המאמצים הינם האפוטרופוסים לכל דבר ועניין במקום ההורים הביולוגיים.
ככל שמדובר באפוטרופסות של הורה גרוש שאינו המשמורן המציאות היא עלפי רוב כזו שאין בה כדי לקבוע רבות בנוגע לשגרת היום של הילד, אולם ניתן להפעיל סמכות מכוח האפוטרופסות כאשר למשל נקבעת שיגרת טיפולים לילד חולה או ניתנות תרופות כרוניות (כמו למשל רטלין) לילד, בכל הנוגע לבחירת מוסד לימודים, כאשר יש לילד ממון שירש, ועוד.

משמורת

בדרך כלל, כאשר בני זוג מתגרשים ומעט במקרים של משמורת משותפת, נמסרת המשמורת לאחד ההורים, עדיין ברוב המקרים ובמיוחד כאשר מדובר בילדים קטנים (מכוח חזקת הגיל הרך) נמסרת המשמורת לאם אולם בשנים האחרונות ניכר שינוי מגמה עליה יורחב בהמשך.
ההורה המשמורן הוא זה שביתו מהווה את מרכז חייו של הילד. המסגרות החינוכיות של הילדים יהיו בקרבת ביתו של ההורה המשמורן והוא יהיה זה שיחווה עם הילדים את יומם, שישלח אותם ברוב הימים בבוקר למסגרת ושישכיב אותם לישון בחדרם בסוף היום.
מכיוון שהוא אינו האפוטרופוס היחיד, ההורה המשמורן אינו רשאי לקבל החלטות כלליות, הרות גורל, בענייני הילדים מבלי להיוועץ בהורה שאינו משמורן (מכיוון ששניהם משמשים האפוטרופוסים של ילדיהם). להורה שאינו משמורן עומדת הזכות להפעיל הליכים משפטיים על מנת לחייב את ההורה המשמורן להתחשב בדעתו בכל הקשור בהחלטות על אופן גידול הילדים, מקום ודרך חינוכם, וכדומה.
בישראל, על פי חזקת הגיל הרך, נהוג היה להעדיף את האם כמשמורנית לילדים, בעיקר כאשר הם בני פחות משש שנים. בשנים האחרונות אנו עדים לשינוי במגמה כאשר יותר אבות זוכים לקבל משמורת על ילדיהם תוך שבתי המשפט מתייחסים באופן שווה לשני ההורים. במקרים של אי הסכמה בין הצדדים בנוגע לקבלת משמורת מכריע בעניין ביתך המשפט תוך התחשבות במבחני מסוגלות הורית וחוות דעת מקצועיות (של פקיד/ת סעד המשמשים שליחי בית המשפט לעניין זה), כל זאת במטרה לשרת את טובת הילד ולהעניק את המשמורת להורה שימלא תפקיד זה בחייהם טוב יותר.

משמורת משותפת

במקרים שבהם הדבר מתאפשר, כאשר שני הוריו של הילד גרים בקרבת מקום והתקשורת ביניהם טובה דיה, ניתן לקבוע משמורת משותפת, בה הילדים המשותפים חולקים את זמנם בין שני בתי ההורים ואין הורה אחד שמבלה יותר עם הילדים על פני ההורה השני. בדרך כלל, במקרים כאלה, דמי המזונות שייקבעו לתשלום על-ידי האב יהיו נמוכים יותר.

הסדרי ראייה

מערכת המשפט (הן האזרחית והן הרבנית) רואה חשיבות רבה ובצדק לשמירה על מערכת יחסים איכותית, רציפה וקבועה של ילדים עם שני הוריהם. לכן, הורה שאינו משמורן מקבל הסדרי ראייה – בדרך כלל פעמיים בשבוע בשעות אחר הצהריים, וכל סוף שבוע שני ללינה אצל ההורה שאינו משמורן.

אלה הילדים שלכם, היוועצו בעורך דין גירושין איכותי לשמירה על קשר רציף עימם

בזמן שהאפוטרופסות הינה טבעית ואינה דורשת התייחסות בתהליך הגירושין (אי אפשר לקחת אותה מכם), המשמורת על הילדים והסדרי הראייה כן נקבעים בהסכם הגירושין. לכן, חשוב שתתייעצו בעורך דין טוב לענייני משפחה ותבטיחו קבלת כל התנאים לשמירה על קשר הדוק עם הילדים שלכם גם לאחר הגירושין.

משרד עורכי דין בנימיני-דבש הינו משרד עורכי דין המתמחה בנושאי גירושין הכוללים בין היתר ניסוח הסכמי גירושין במסגרתם נקבעים המשמורת והסדרי הראייה. התקשרו אלינו לייעוץ ראשוני חינם ונשמח לספר לכם כיצד נוכל להגן על האינטרסים שלכם בעניין רגיש וחשוב כל כך, שישפיע רבות על חייכם וחיי ילדכם בעתיד.

עוד מאמרים בנושא

תחומי עיסוק המשרד

ליצירת קשר חייגו:

או כתבו לנו:

יצירת קשר ליעוץ:

דילוג לתוכן